פרק לב - 32
א לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְֽשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָֽה
: ב אַֽשְֽׁרֵי־אָדָם לֹֽא יַחְשֹׁב יְהֹוָה לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּֽה
: ג כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַֽׁאֲגָתִי כָּל־הַיּֽוֹם
: ד כִּי | יוֹמָם וָלַיְלָה | תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶֽלָה
: ה חַטָּאתִי אוֹדִיֽעֲךָ וַֽעֲוֹנִי לֹֽא־כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהֹוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶֽלָה
: ו עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד | אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּֽיעוּ
: ז אַתָּה | סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶֽלָה
: ח אַשְׂכִּֽילְךָ | וְֽאֽוֹרְךָ בְּדֶֽרֶךְ־זוּ תֵלֵךְ אִֽיֽעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִֽי
: ט אַל־תִּֽהְיוּ | כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶֽיךָ
: י רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ
: יא שִׂמְחוּ בַֽיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב